#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה תפילות אומרים נחם בשמ&quot;ע בט&#x27; באב?"	"הר&quot;י ברצלוני כתב לאומרה בכל התפילות, ויש מקומות שאומרים רחם במעריב ושחרית ונחם במנחה [וביאר הב&quot;י בשם הריטב&quot;א דבמעריב ושחרית הוי כמת מוטל לפניו ואינו בנחמה משא&quot;כ במנחה הוי דומה למי שנקבר מתו], והרא&quot;ש מתמיה על מנהג שלנו לאומרה רק במנחה, אבל הב&quot;י הביא מרוקח דפירש כיון דלעת הערב הציתו בו אש הלכך באותה שעה מזכירין שפלות ירושלים ואביליה ומתפללין על תנחומיה, וחידושי הגהות (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דלפי הריטב&quot;א הנ&quot;ל ג&quot;כ מיושב, וכ&quot;כ הב&quot;ח. להלכה, הב&quot;י הביא ב&#x27; מנהגים ובשו&quot;ע סותם להזכיר נחם בכל התפילות [וכן הוא מנהג ירושלים (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)], אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין רק במנחה וכמו שביאר הרוקח לפי שאז הציתו באש"	סימן תקנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמתענה גם בעשירי?	כתב המג&quot;א (הקדמה) בשם השל&quot;ה שהוא יאמר נחם בעשירי במעריב שחרית ומנחה דכבר הוצת האש מתשיעי [אבל לא בתשעה באב שנדחה משום לא פלוג] (לבושי שרד)	סימן תקנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באמצע איזה ברכה מזכירין נחם?	"כתב הרא&quot;ש דנוהגין ע&quot;פ הגמ&#x27; ע&quot;ז (ח&#x27; ע&quot;א) לאומרה במעין אותה ברכה דהיינו ברכת בונה ירושלים [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דמבואר בירושלמי (ברכות פ&quot;ד) ובתוספתא (ברכות ספ&quot;ג) דברכת בונה ירושלים ואת צמח היא ברכה אחת ולפיכך הירושלמי אינו יכול להזכיר נחמת ציון בברכה זו כיון שיש בה גם מלכות בית דוד שאינו מענין נחם אבל לדידן שמחלקין הברכות נהגו להזכירה בבונה ירושלים, ואע&quot;פ שמזכירין &quot;וכסא דוד&quot; אין זה מעיקר הברכה, ודפח&quot;ח], אבל מעיקר הדין אמרינן בירושלמי (ברכות פ&quot;ד ה&quot;ג) כל דבר שהוא להבא אומרו בעבודה וכל שהוא לשעבר אומרו בהודאה, וא&quot;כ אם שכחה בבונה ירושלים יש להזכירה בברכה אחרת, אבל יש מח&#x27; אם תפילה זו להבא [תפילה לבנינה] או לשעבר [נחמה על החורבן], שהב&quot;י הביא האבודרהם דהוי לשעבר ולפיכך אם שכחה בבונה ירושלים יזכירה בהודאה, וכן הוא ברש&quot;י על הרי&quot;ף ובמג&quot;א (הקדמה) ובא&quot;ר, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דהוא ט&quot;ס וצריך להזכירה בעבודה דהוא תפילה על העתיד, וכן נקט הביה&quot;ל (ד&quot;ה בבונה) דיש הרבה (רבינו ירוחם, רא&quot;ה, ריטב&quot;א, מאמר מרדכי) שסוברים דהוי תפילה על העתיד וא&quot;כ ראוי לאומרה בעבודה אם שכח להזכירה בבונה ירושלים, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) [ודלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דכתב להזכירה בשומע תפילה אחר עננו אם שכחה בבונה ירושלים, אבל בדיעבד בודאי יוצא אפי&#x27; בשומע תפילה (מטה יהודה, ביה&quot;ל שם)], ואם שכחה אף בעבודה יש להזכירה בסוף שמ&quot;ע בלא חתימה (ערוה&quot;ש שם, כה&quot;ח ס&quot;ק ב&#x27;) {ומשמע דלא כדאי לסמוך על המפרשים שיכול להזכירה בהודאה, וכ&quot;כ קובץ הלכות (פ&quot;כ הע&#x27; י&quot;א)}"	סימן תקנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא מזכירה בעבודה, מהו חתימת הברכה?	"יחתום ותחזנה וכו&#x27; כרגיל וא&quot;צ לחתום במנחם ציון דציון וירושלים חדא היא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתפילת עננו?	"הוי כמו שאר תעניתים דיחיד אומרה במנחה בשומע תפילה [לפי הרמ&quot;א], והש&quot;ץ בכל התפילות בין גואל ורופא [דלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דמסתפק בשחרית משום דנקרא מועד, וכבר תמהו עליו הדגול מרבבה ורע&quot;א, ע&quot;ש] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לגמרי נחם?	"אין מחזירין אותו כי בימים שאין בה קרבן מוסף אינו מעכב (גמ&#x27; שבת כ&quot;ד ע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכת המזון?	"הרמ&quot;א כתב שיאמר נחם בבהמ&quot;ז בברכת בונה ירושלים [ואע&quot;פ שבתפילה נוהגין רק במנחה היינו משום דאיכא מנהג אבל בבהמ&quot;ז ליכא מנהג יש לאומרו בכל זמן (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דלא תקנו אלא בתפילה ולא בבהמ&quot;ז, והשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא עוד מפקפקים, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) מסיים דלכו&quot;ע אם שכחה אין מחזירין אותו, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) פסק כהרמ&quot;א לאומרה, והוסיף הדברי יציב (או&quot;ח סי&#x27; רמ&quot;ד) דהוא רוצה להראות דאע&quot;פ שהוא אוכל בט&#x27; באב עדיין הוא מתאבל על ירושלים, והכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;א) כתב דשב ואל תעשה עדיף שלא לאומרה בבהמ&quot;ז"	סימן תקנז סעיף א		
